סעיף 3(ט)

 
סעיף 3(ט)
 
סעיף 3 (ט) מטפל בהכנסה רעיונית שניתנה כהנחה בריבית או הנחה במימוש זכות.

נקבע כי הסעיף מהווה סעיף עזר לחיוב במס ולא מהווה מקור אלא רק קובע את הדרך, המיסוי יהיה דרך סעיפי 2 לפקודה (פס"ד מינץ וזילברשטיין).

הסעיף מטפל במקרים הבאים:
מימוש זכות שניתנה בעבר לרכישת נכס או שירות.

הלוואה זולה, הלוואה בריבית נמוכה מזו שקבע שר האוצר בתקנות.

הסעיף מחייב במס הכנסה רעיונית בשלוש מערכות היחסים הבאות:
3(ט)(1)(א)- יחסי עובד מעביד, מקור החיוב 2(2).
3(ט)(1)(ב)- לקוח/ספק שירותים, מקור החיוב 2(1).
3(ט)(1)(ג)- בעל שליטה או קרובו, מקור החיוב 2(4).

הלוואה זולה
הלוואה שלא נושאת ריבית או שהריבית בגינה נמוכה מהשיעור שקבע שר האוצר : 4.07% (נכון ל-2015). ההפרש בין הריבית בה חויב מקבל ההלוואה לבין הריבית שקבע שר האוצר תחשב כהכנסה בידי מקבל ההלוואה. אם מדובר בחלק יחסי מהשנה הרי שגם הריבית תחושב לפי אותו חלק יחסי. במתן הלוואה לעובד ע"י מעביד ישנה הקלה – כאשר יתרת הקרן של ההלוואה עד- 7800 ש"ח (נכון ל-2015(ההלוואה לא תיחשב כמוטבת אם תהיה צמודה רק למדד.

פס"ד רימון
מדובר בסוכנות ביטוח שעיכבה כספי פרמיות שקיבלה ממבוטחים והשייכים לחברת ביטוח. הכספים הופקדו בפק"מ וההכנסות דווחו לפי סעיף2(4).

בית המשפט פסק:
יש לראות בכספים שעוכבו הלוואה זולה במסגרת יחסי ספק/לקוח ולחייבם לפי סעיף) 3ט). אין הכרח שיתקיימו יחסי לווה-מלווה (ראה פס"ד צימרמן,פס"ד גיל ברנשטיין).

אין ליצור כפל מס. מאחר והסוכנות שילמה מס בגין הפק"מ צריך לחייב אותה לפי הגבוה מבין השניים: הריבית על הפק"מ או ריבית שתחושב לפי 3 (ט).

מימוש זכות שניתנה בעבר לרכישת נכס או שירות
הסעיף דן בטובת הנאה עתידית. במידה והייתה ניתנת טובת הנאה מידית הייתה מחויבת לפי סעיף 2(2) בהענקת זכות תחויב ההכנסה רק בעת מימוש הזכות ולא במועד קבלתה. במידה והזכות לא תמומש לא יהיה חיוב במס.